נותני שירותים פיננסיים

נותני שירותים פיננסיים, או בשמם המוכר יותר "צ'יינג'ים" הינם גופים עסקיים אשר עוסקים בין היתר בניכיון צ'קים, המרות מטבע ועוד.

החוק המסדיר את פעילותם של נותני השירותים הפיננסיים, הינו חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו 2016. מטרתו של החוק, היא לייצר רגולוציה של גופי המדינה על שוק נותני השירותים הפיננסיים.

למעשה, הרגולטור האמון על הפיקוח על נותני השירותים הפיננסיים היא יחידת נותני שירותי מטבע הכפופה למשרד האוצר.

באמצעות אלה, המדינה מבקשת להיאבק בהלבנת הון אשר מתבצעת לעיתים קרובות באמצעות אותם נותני שירותים פיננסיים (שירותי מטבע), כשאלו האחרונים משמשים כאמצעי הסוואה למקור הכסף "השחור" ובאמצעותם הוא מוטמע למערכת הבנקאית הלגיטימית.

 

על מנת להפעיל  עסק למתן שירותים פיננסיים בכפוף לחוק, נדרש להוציא רישיון וזאת באמצעות הגשת בקשה ליחידת נותני שירותים פיננסיים במשרד האוצר. יצוין, כי הפעלת עסק למתן שירותים פיננסיים בהיעדר רישיון הינה עבירה פלילית על חוק לאיסור הלבנת הון. לכן, עם קבלת הרישיון פרטי העוסק במתן שירותים פיננסיים ייכללו במאגר המידע של הרגולטור.

 

הליך קבלת הרישיון כאמור, הינו הליך מורכב ודקדקני אשר מצריך ממבקש הרישיון לצרף אסמכתאות רבות ולעמוד במספר תנאים שקבע הרגולטור כמו למשל: בחינת עבר פלילי, הצהרות הון, דוחות כספיים ועוד.

בנוסף לכך, החוק מאפשר לממונה על שוק ההון לסרב לבקשה לקבלת רישיון להפעלת עסק למתן שירותים פיננסיים. מעבר לבחינת עברו הפלילי של מגיש הבקשה אשר בשלו רשאי הממונה על שוק ההון לסרב לבקשה, החוק מאפשר לו להישען גם על נסיבות נוספות כמו למשל מידע מודיעיני חסוי שהתקבל מרשויות אכיפת החוק.

 

אשר על כן, פעמים רבות נדחות בקשות לקבלת רישיון להפעלת עסק למתן שירותים פיננסיים.

יחד עם זאת, החוק מאפשר לפני קבלת ההחלטה בבקשה, להעלות בפני הממונה את טיעוניו בכתב מדוע יש להתיר לו את קבלת הרישיון.

ככול ובכל זאת נדחית הבקשה על ידי הממונה – זכאי המבקש להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט נגד ההחלטה.

 

למשרדנו ניסיון רב בטיפול בבקשות לקבלת רישיון למתן שירותים פיננסיים, ובנוסף לכך גם ייצוג נותני שירותים פיננסיים החשודים בביצוע עבירות כלכליות.