חילוט רכוש

בשנים האחרונות עושות רשויות אכיפת החוק בכלל, ורשות המסים בפרט, שימוש הולך וגדל בכלי האכיפה של חילוט הרכוש של עברייני מס, וזאת כדי להילחם בהלבנת ההון אשר נצבר באמצעות ביצוע עבירות פליליות.

חילוט הרכוש, מתאפשר באמצעות החוק לאיסור הלבנת הון, תש"ס – 2000. בשנת 2016, תוקן החוק ונקבע ע"י המחוקק, כי יתפווסו לו עבירות מס נוספות אשר ישמשו כ"עבירות מקור" על פי הגדרתן בחוק.

משמעות התיקון לחוק כאמור, הינה הרחבת השימוש של רשויות אכיפת החוק בחילוט רכוש, כאשר עסקינן בעבירות מסים.

מעבר לחילוט הרכוש על ידי המדינה, החוק מכיל גם ענישה ברף מחמיר יותר מרף הענישה המצוי בחוקי המס השונים, שכן העונש לצד העבירות על חוק זה יכול להגיע עד ל – 10 שנות מאסר ולקנסות מוגדלים.

 

חשוב לדעת, כי לעיתים, הרכוש שנתפס במסגרת ההליך הפלילי לצורך חילוטו בהמשך אינו רשום על שמו של החשוד בביצוע העבירות ואינו שייך לו. אותו גורם שלישי נקרא "טוען לזכות ברכוש", אשר יוכל להיות זכאי להמשיך ולהחזיק ברכוש,אם יוכיח את ניקיון כפיו ואת העובדה שרכש את זכותו ברכוש בתום לב.

אשר על כן, ליווי וייעוץ משפטי ע"י עורך דין מקצועי ומיומן בתחום, עשוי להשפיע רבות על היקף הרכוש שיחולט.

למשרדנו ניסיון רב בתיקים הכוללים עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, תפיסה וחילוט רכוש מכוחו.